לילה מאוד שקט היה כאן ביישוב ארבל. הקרבה לגן שעשועים ממש לא הפריעה לתושבים ונדמה כי הם רגילים לראות מטיילים שעוברים כאן ביישוב.
ארוחת הבוקר היתה פשוט מעולה. ניצלנו את העובדה כי היום זהו היום האחרון למסלול וכ"א הוציא את כל האוכל שעוד נותר לו בתרמיל. אין כמו לשתות תה לוהט, כשברקע הנוף המדהים של צוק הארבל.
אתמול נפרדנו לשלום מ- Kostya, אך היום בבוקר הגיעה תגבורת ולא נשארנו לבד במערכה.
בחורה מאוד נחמדה בשם טוני (Antonina) עשתה את כל הדרך מצומת כפר חיטים ליישוב ארבל והצטרפה אלינו ליום האחרון של המסע.
קיפלנו מהר את כל המאהל ויצאנו לדרכנו.
תחילת המסלול היה על כביש המערכת של היישוב ארבל שהוביל מעלה עד לגן הלאומי ארבל (בתשלום).
היות ואנו היינו צריכים רק לעבור מקטע מאוד קצר בגן הלאומי, ואז לרדת בשביל ישראל את המצוק עד לכנרת, לא רצינו לשלם מחיר מופקע (27 ש"ח).
 |
| Entering Arbel National Park |
 |
| Arbel National Park |
ממול היתה לה הכנרת במלוא הדרה (לאחר חורף מאוד גשום שלא נראה כאן בשנים האחרונות), באופק ביצבצו להם הרי הגולן וממש מעבר לפינה ניצבה לה העיר הקטנה - טבריה.
 |
| View from Mt. Arbel Summit |
מידי פעם עצרנו להרגיע מעט את הנשימה ואף להצטלם עם הנוף המדהים של הכנרת.
 |
| Going down the cliffs |
הגענו נק' אטרקציה שהיתה באמצע המדרון - מבצר היסטורי שנחצב בסלע. אני, טוני ומקס הנחנו את התיקים ועלינו מעלה בכדי לחקור מה יש שם, בעוד דימה החליט לנוח מעט ולשוחח עם לא מעט מהמטיילים שפגשנו לאורך כל הדרך (מסלול זה מאוד פופולארי בקרב מטיילים).
 |
| Arbel Fortress |
בתקופת הרומאים (לפני אלפי שנים), חיו באיזור הגליל לא מעט יהודים (בית חשמונאי) וחלקם אף בחר לחיות בתוך ההרים. אותם מתיישבים פשוט חצבו בסלעים ובנו לעצמם רשת של מנהרות וכוכים. היות ומקום זה היה מאוד מבודד ומאוד בלתי נגיש, הפולש הרומאי (בהנהגת הורדוס) היה צריך להוריד לוחמים בתוך ארגזים, בכדי להגיע ולתקוף את אותם המתיישבים היהודים שחיו כאן.
קרב עקוב מדם התחולל כאן ועד היום מקום זה נחשב לאחד ממעוזי ההתנגדות העקשיים של היהודים.
הנוף מהמבצר זה משהו שחייבים לעלות עד למעלה בכדי לראות אותו במלוא יופיו.
יצא לנו להגיע עד למגדלים העליונים של המבצר ועל הדרך לראות איזו עבודה טובה עשו אנשי קק"ל והרשות הטבע והגנים כאשר שיחזרו ושימרו את המקום היפייפה הזה.
 |
| Arbel Fortress walls |
כאשר היא אמרה כי יש משם דרך, לא חשבתי פעמיים והלכתי לראות זאת בעצמי. זה באמת חסך לא מעט דרך והיה סוג של חוויה.
 |
| Intersection to the Fortress |
עוד מניו זילנד הייתי רגיל לטפס על פסגות הרים ואז לבצע סקי חולות "מהיר ועצבני" עד למטה.
אומנם החוויה כאן היא לא כמו בחו"ל, אך זה היה מספיק טוב עבורי ומצאתי את עצמי תוך שניות כבר למטה.
מחזה קצת לא נעים היה למטה, כאשר ראינו סוס אצילי שהיה פצוע בגבו וממבט ראשון היה נראה כי מישהו התעלל בו וחתך אותו בחלק מגבו. כולנו התקרבנו אליו, נתנו לו מעט לאכול וליטפנו את פניו.
 |
| Nobel wounded horse |
סיפור מאוד לא נעים עומד מאחורי הכפר ואדי חמאם. עד היום זכור לי המקרה של אותו המטורף (תושב הכפר) שרצח את הנערה היהודיה - דנה בנט מטבריה ושרף את גופתה ממש ליד תחילת מסלול הר הארבל.
שנים הרצח לא פוענח עד שמישהי שהיתה מקורבת לאותו הרוצח השפל, לא יכלה לשאת עוד "בנטל" הידיעה והלכה להתוודות במשטרה.
קצת מבעסת העובדה כי לא צעדנו בזמן "הקטיף" כי השביל עובר לאורך לא מעט שדות עצי פרי.
נכנסו לתוך מטע של עצי מנגו מצד אחד ועצי פרי הדר מצד שני והכל היה ריק. רק טרקטור ריסוס עם פועל תאילנדי עבר בסביבה וריסס חומר כימי לכל עבר.
קטע מאוד מצחיק היה שבעוד אני, דימה ומקס (הגברים שבחבורה) טסנו למצוא מחסה מפני החומר הכימי, טוני אזרה מספיק אומץ ופילסה לה דרך בטוחה במסלול. כל הכבוד לה !
 |
| Turtle near Wadi Hamam |
פשוט קשה לעמוד בפיתוי של שלגון Magnum קר ומתוק ולאחר שראיתי שטוני קנתה אחד, הייתי חייב גם לנסות. Max בהתחלה היה מאוד סקפטי בעניין, אך גם הוא השתכנע בסופו של דבר וקנה לעצמו שלגון גלידה קר ומתקתק. ממש תגובת שרשרת ...
קטע מגעיל שעד היום אני לא אשכח קרה לנו באותו המקום, בזמן שישבנו לאכול מהגלידה ולהירגע מעט מהחום הכבד שהיה בחוץ.
בחור מאוד לא נחמד (על גבול החוצפן) שכנראה היה בעל המקום, הגיע ודרש מאיתנו להתפנות מהמקום כי "אוטובוס של תיירים" זה עתה הגיע והוא צריך את השולחנות אשר התיישבנו עליהם.
דימה לא התרגש מכך ואמר לו כי אנו כבר מקפלים את התיקים וממשיכים הלאה לדרכנו. משום מה, אותו חצוף לא התרצה וכך התחיל לו ויכוח מאוד לא בריא בינו לבין דימה שאיכשהו אני מצאתי את עצמי מעורב בכל זה. בעל המקום היה אחד שתמיד חייב להגיד את המילה האחרונה ובשלב מסוים החליט לתקוף אותי מילולית. זה באמת היה הקש ששבר את גב הגמל וממש התאפקתי לא לקום אליו ולתת לו "אחת לפנים".
באמת שיש גבול, גם אנחנו קנינו אצלו בלא מעט כסף וגם עכשיו הוא בא "ותוקף" אותנו. פשוט בושה !
יותר אני לא אעיז להיכנס למקום הזה.
המשכנו ממקום בזוי זה לנק' העצירה שהיתה לא רחוק משם ב- עין נון.
מקום זה מאוד אידיאלי להפסקה, שכן יש כאן הרבה צל ובריכת מים טבעית מאוד מרהיבה. מה שלא לקחתי בחשבון זה שעכשיו פסח וכל עם ישראל בא בהמוניו לצפון, וגם מקום זה הפך להיות יעד מאוד פופולארי עבור המטיילים הרבים שהציפו אותו.
 |
| Pine Trees near Genossar settlement |
הפסקת הצהריים היתה מאוד רועשת לנוכח כל הילדים ששרצו להם בבריכה, אך בשלב מסוים זה לא כ"כ הפריע. פרסנו את הירקות הטריים שזה עתה קנינו ובתוספת לסיר מלא של אורז, סגרנו כל פינה אפשרית שנשארה ריקה בבטן שלנו.
לאחר משחק קלפים מאתגר (Durak אלא מה), קיפנו את הציוד והמשכנו הלאה במסע.
רצינו מאוד להיות בכנרת, אך לא מצאנו בהתחלה חוף נורמלי שהיה בסביבה.
צעדנו לחוף תמר (חרא של מקום), אך נוכחנו לראות כי הכניסה לכאן היא בתשלום ולא יעזור כלום, גם ברגל נצטרך לשלם (היכן נעלם החוק שאומר: הכנרת היא של כל עם ישראל ???)
מעט על הסדרי תשלום לאורך חופי הכנרת
מאז ומעולם, סוגיית הכניסה לחופי הכנרת היתה מאוד בעייתית. לא מעט מקרים הסתיימו בבית חולים, כאשר נופשים תמימים שסה"כ רצו לבוא ולהיכנס לחוף, נתקלו בסירוב אגרסיבי מצד בעלי המקום ששכרו מאבטחים "עבריינים" ופרובוקטיביים.
היו לא מעט תוכניות תחקיר (רפי גינת וכדומה) שתיעדו את התוקפנות של אותם "המאבטחים" וכתוצאה מכך, הכנסת חוקקה חוק אשר מאפשר כניסה בחינם (להולכי רגל) לכל החופים שבכנרת.
כאשר שאלנו את אותם האנשים שעבדו שם (והם באמת נראים כמו עבריינים) - להיכן נעלם החוק שחוקקו לפני כשנתיים, הם התעלמו מכך. גם הבקשה שלנו שהם יביאו את האחראי, לא עזרה והם טענו כי הם כלל לא מכירים אותו. מאוד מעניין שאותו האחראי חייב לתת להם תדריך בכל משמרת, אז איך הם כלל
לא מכירים אותו ? קיצור - פשוט בושה וחרפה (על גבול ההפקרות) מה שהולך כאן בכנרת.
אמרנו לעצמנו ששום דבר לא יעצור אותנו בדרך ליעד הנכסף - טבילה במימי הכנרת והמשכנו הלאה.
צעדנו בשדות שבמקביל לכנרת ועל הדרך גילינו את שביל סובב כנרת (סימו"ש לבן-כחול-סגול) המיסתורי.
רבות שמעתי על שביל זה, אך מעולם לא יצא לי לצעוד עליו. סוג של סגירת מעגל עבורי.
 |
| Round the Sea Track |
כ"א החליף לבגד ים קייצי והסתערנו אל עבר המים. קר ........ זאת היתה התחושה הראשונה שהרגשתי כאשר צללתי פנימה אל עומק האגם. בחודש אפריל עדיין המים של הכנרת לא התחממו מספיק ...
 |
| Genossar Beach |
אנחנו אומנם שילמנו עבור הכניסה המפוקפקת לחוף ציבורי (שאמור להיות בחינם), אך עבור קב' מטיילים נוספת שהגיעה לחוף - זה ממש לא היה בא בחשבון. הם נכנסו בחינם ומיד אחד האחראיים טס לעברם והתחיל לצעוק ולעשות מהומה על כך שהם חייבים לשלם. הם מצידם לא נרתעו מהצעקות והדחיפות שלו וטענו כי הכנרת היא של כולם ושזה לא חוקי במדינה דמוקרטית (שכבר חוקקו חוק לכך) לעבור על החוק.
האחראי אף איים להזמין משטרה, אך גם זה לא הפחיד אותם. אני פשוט גאה באותם מטיילים !
את יתר הזמן בחוף ניצלתי במשחק עם כלב מסוג רועה הולנדי. הוא מאוד אהב שזורקים לו אבנים ובמיוחד כאלו שקופצות על המים מס' פעמים. לאחר מכן חזרתי לחוף והצטרפתי לעוד משחק קלפים עד שהגיע הזמן לקראת האוטובוס וכולנו התארגנו ליציאה.
קיפלנו את הציוד בפעם האחרונה והתחלנו בצעידה לא ארוכה לעבר תחנת האוטובוס של גינוסר.
Dima, Max and Tony עלו על מונית לטבריה ואני נשארתי לאוטובוס לת"א. אמרתי לכולם שלום ושמאוד היה לי כיף לטייל איתם ובכך הסתיים לו המסע המופלא של שביל ישו (דרך הבשורה) שהתחיל לפני יומיים מהעיר נצרת והסתיים לו היום בחוף גינוסר.
סוף יום ג' !
מבחר תמונות מיום זה:
 |
| Arbel Cliffs |
 |
| Nobel Horse in Arbel Settlement |
 |
| Intersection on the Trrack |
 |
| View from Mt. Arbel Summit |
 |
| Tony, Dima & Max on Arbel Summit |
 |
| Conquering Mt.Arbel Summit |
 |
| Me in Mt.Arbel Summit |
 |
| Mt.Arbel Cliffs |
 |
| Goat Trail in Mt.Arbel Track |
 |
| Mountain Flower |
 |
| Me on Mt.Arbel Summit |
 |
| Cows on the Track |
 |
| Dima |
 |
| Mt.Arbel Track |
 |
| View from Mt.Arbel Track |
 |
| Mt.Arbel Track |
