כבר חשבנו אתמול שמצאנו את הפינה המושלמת והמבודדת בסוף היישוב, אך היום בבוקר טעינו ובגדול.
ממש מופרעים החלאות אדם הללו שכל הזמן צעקו (בכוונה) ואמרו אחד לשני: "בואו ונעיר אותם".
לא מעט משפטים מפגרים יצא לנו לשמוע, בסגנון: "המפקדת ... יש כאן אוהל". מה נסגר איתם ???
התעוררנו לבסוף בשעה 7:00 והתחלנו להתארגן. בזמן ארוחת הבוקר, יצא לנו לראות שוב פעם את המנוולים הצעירים שחזרו "מהטיול שטח" שלהם להיום בבוקר, ושוב פעם התחילו ההטרדות הילדותיות. יצא לי לראות במו עיני עד כמה נמוך בן-אדם יכול להגיע ולא סתם "חוות השומר" נחשב למקום הכי שפל שאליו מגיעים החיילים הכי בעייתיים שאוטו-טו היו מתדרדרים לפשע.
Our Settlement in the morning |
עצרנו למלא מים במכולת המקומית ואף לנהל שיחה קצרה עם בעל המקום שהיה בחור מאוד חברותי. הוא מאוד התפלא לשמוע שעשינו את כל הדרך הארוכה מנצרת ועד לאילניה ועוד ביום צעידה בודד ...
קצת היה מפתיע לשמוע זאת, כי בכ"ז, עבורי זה לא היה נחשב אפילו לחצי יום צעידה ממוצע בניו-זילנד.
Me, Dima & Max in the Entrance of Ilania |
לאחר מס' מילות פרידה, יצא לנו לחזור לדרך והמשכנו לצעוד לאורך כביש 65 מאילניה ועד לצומת גולני.
השביל המקורי עובר מהצד השני של הכביש ומתחבר חזרה (מתחת למנהרה תת-קרקעית) קצת לפני הצומת.
ההליכה היתה מאוד מרגיעה, שכן צעדנו לנו בשביל (המקביל לכביש) שעבר בתוך השדות הפתוחים והירוקים.
ממש לפני צומת גולני, ישנו בסיס צבאי (מחנה נפתלי) שבכניסה אליו יש אנדרטה מאוד מושקעת.
Monument near army base |
Olive Trees near Lavi Forrest |
במקום יש לא מעט שבילי הליכה מצויינים וכדאי לבוא לכאן בהזדמנות אחרת בכדי לחקור זאת יותר לעומק.
Lavi Forrest |
Dima & Max under underground Tunnel |
Poor Cow in the middle of construction site |
מצאנו פינה מוצלת ועשינו במקום הפסקה קלילה לנישנושים, כאשר מכל עבר היו פרות שרעו להן בשדות הפתוחים והירוקים. כ"א כמובן שהוציא את כל טוב מרכולתו ועשינו "ארוחת שחיתות" של פירות יבשים.
Me near Golani Junction |
חלפנו ע"פ היישוב הודיות (ליד קיבוץ לביא) ואח"כ השביל נכנס לתוך סבך עצום ממדים של קוצים דוקרניים. למזלי הייתי עם חולצה ומכנס ארוכים, כך שלא ספגתי שריטות בניגוד לאחרים שבאו עם ביגוד קייצי קצר.
נק' עניין נוספת שחלפנו על פניה - הייתה שדה בצלים מפלצתיים. מניסיון שהיה לי עם גידול בצלים ביתיים, ידעתי פחות או יותר לאיזה גודל יכול להגיע בצל בוגר, אך הגודל של הבצלים המקומיים שצמחו כאן בשדה - היה פשוט מעל ומעבר לכל מה שדמיינתי. קטפנו מעט בצלים (חריפים רצח) והמשכנו לדרכנו.
Green Onion fields |
לא משנה באיזה מז"א אתם צועדים, תמיד מומלץ לבוא עם מכנס וחולצה ארוכים. גם לא צריך למרוח טונות של קרם שיזוף על כל האזורים החשופים בגוף וגם אין חשש מעקיצות ושריטות לאורך היום והלילה. למדתי זאת עוד משביל ישראל שגם במדבר עם החמסין ששרר בצהרים, עדיין טיילתי עם ביגוד ארוך.
המשכנו לצעוד על השביל השחור עד שהגענו לנק' עניין נוספת על הדרך. למקום קוראים - קרני חיטים והוא מאוד מפורסם בשל הקרב העקוב מדם שהתחולל כאן לפני מאות שנים (1187 לספירה). בקרב זה הביס המנהיג המוסלמי הכל יכול (סאלח א-דין) את הצלבנים ששלטו בארץ ישראל באותה התק' ולמעשה סיים את תק' הצלבנים באזור.
מעט על קרני חיטים
מלימודי היסטוריה נזכרתי עד כמה חכם היה סאלח א-דין שבחר את המקום המושלם להביס את האויב המר שלו. ראשית, הוא וצבאו היו ניידים ורכבו ע"ג סוסים, דבר שמאוד הקל על התנועה בשטח ההררי (בניגוד לצלבנים שהגיעו עם שריון כבד והיו מאוד מגושמים בטווח התנועה). שנית, המוסלמים נלחמו כאשר הפנים שלהם לא לכיוון השמש ובכך אילצו את הצלבנים להילחם עם שמש מסנוורת בעיניים. שלישית, המוסלמים ניצלו את העובדה כי בקרני חיטים יש שדות עצומים של קש והם הבעירו את השדות וגרמו ללא מעט אבדות בצד השני שהיה מגושם ובלתי נייד.
קרב זה בקרני חיטים סיים למעשה את התק' הצלבנית בארץ ישראל, שכן נהרגו כאן אלפי אבירים צלבנים ולא היה מי שישמור על הארץ (ובפרט - ירושלים).
שביל ישו עשה הקפה מלאה של התל המרשים (שנותר על כנו) ואז טיפס מעלה עד לפסגה.
נוף פשוט מהמם על כל הסביבה היה שם למעלה. ראינו את צוק הארבל, את העיר טבריה ואפילו את פאתי העיר נצרת שמשם יצא לנו להתחיל את המסלול אתמול.
View toward Arbel Cliffs |
כמו אתמול, גם היום בישלנו א.צ בשטח והיה ממש מעולה. השתמשנו בבצלים הירוקים שקטפנו בתחילת היום כאשר היינו בשדה ענק של בצלים מפלצתיים והארוחה מאוד שודרגה.
View from Hittite Horns Summit |
לאחר הפסקת הצהריים הדשנה, חזרנו למסלול והשביל לקח אותנו בשביל מפותל למטה עד לפאתי
היישוב כפר זיתים.
בשלב זה, Kostya נפרד מאתנו והמשיך לצעוד לכיוון המושבה מגדל ולאוטובוס שייקח אותו בערב לכרמיאל.
אמרנו לו שלום ותודה על ההגעה והצעידה עמנו והמשכנו הלאה לדרכנו.
חצינו את כפר זיתים ונכנסו פנימה לשדה הפתוח שהוביל לנחל נמרים.
התחלת המסלול הייתה ממש בסבבה והשביל היה למעשה דרך ג'יפים רחבה ומאוד נוחה לצעידה. מה שכן, בהמשך הדרך חיכתה לנו צעידה מאוד בוצית ורטובה, שכן המסלול חצה לא מעט Fords. לפעמים פשוט קפצנו מעל סלעים וניסינו לא ליפול לתוך השלולית העמוקה שהייתה במקום, אך לא מעט פעמים נאלצנו לבצע מעקף מאוד ארוך שלכל אורכו לא ידענו להיכן הוא מוביל ומאוד קיווינו שלט נצטרך לחזור על עקבותינו.
Entering Leopard Creek |
סוף טוב הכל טוב. כל המעקפים שעשינו בכדי להימנע ממפגש רטוב בתוך ה- Fords הסתיימו בהצלחה.
לאורך כל הצעידה בנחל, היו לא מעט פרות שרעו להם בשטח ופרה אחת אפילו הייתה אמיצה מספיק בכדי לרדוף אחרינו. אני לא אשכח שבאמצע הצעידה, פתאום אני שומע את דימה צועק שפרה רודפת אחריו ושנתחיל לשים ספרינט אם ברצוננו לצאת בשלום ממפגש לא נעים עם הקרניים שלה.
Leopard Creek |
הגענו לנק' הפיצול ולקחנו את השביל הירוק שטיפס מעלה מנחל נמרים ועד ליישוב ארבל. העליה הייתה מאוד לא קשה ואני כמעט עקפתי בצעידה - ג'יפ 4X4 שנהג בו מישהו שכנראה דאג יותר מידי לרכב היקר שלו.
כמו בשנה שעברה, בה אני ודימה קיבלנו אירוח אצל משפחה ממש נחמדה ביישוב "גבעת יואב", גם הפעם המזל שיחק לטובתנו. איך שהגענו ונכנסנו ליישוב ארבל, אחד התושבים ראה אותנו ושאל אם הכל בסדר.
אני פתחתי עמו בשיחה קצרה ולבסוף שאלתי אם הוא יודע היכן ניתן למלא מים. בלתי לחשוב פעמים, הוא אמר שנבוא אליו לחצר ושם יכולנו למלא מים מהברז של הגינה שלו. ממש בחור נחמד.
לאחר לבטים רבים, החלטנו לבנות את המאהל ממש בצמוד למגרש המשחקים של היישוב ארבל.
אף אחד לא הטריד אותנו, כי זה היה ממש בקצה היישוב וכן לא שמנו את המאהל בתוך גן המשחקים, אלא בשדה השטוח שהיה ממש לידו. מקום מאוד נחמד ואפילו יש כאן פח אשפה.
בערב אכלנו ארוחה נוספת שהייתה מאוד מפוצצת ושמנו לב כי בכל פעם שאנו מכינים ארוחה - חצי מהאוכל הולך לפח.
בלילה יצא לנו לראות את מבנה הכוכבים בעזרת תוכנה מאוד חביבה שהייתה מותקנת בפלאפון של Max וזאת הייתה אחלה של דרך לסיים את היום המופלא הזה.
סוף יום ב' !
מבחר תמונות מיום זה:
Dima, Kostya & Max |
Walking to Golani Junction |
Open Fields near Lavi Forrest |
Wheat Field |
Entering Lavi Forrest |
Jesus Trail |
Muddy Track |
Muddy Track |
Cow near Golani Junction |
Cows in the open Fields |
Max near Golani Junction |
Jesus Trail entering High grass fields |
Historic Place in Hittite Horns |
climbing up to Hittite Horns Summit |
Me in Hittite Horns |
Arbel Cliffs |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה