יום 4: חניון דליות - גבעת יואב

הבוקר החל ממש בסבבה. המוזיקה המזרחית הפסיקה בשלב מסויים וגם לא ירד גשם בלילה. איזה כיף !
מה שכן, באמצע ארוחת הבוקר תפס אותנו גשם חזק אך יחסית קצר. אנו התארגנו לנו בשיא המהירות, מנסים שכמה שפחות ציוד יירטב. בשלב מסויים הגשם הפסיק לגמרי ואנו כבר היינו מוכנים להמשך המסע.

יצאנו מחניון דליות וכרגיל הרגשתי תחושה מאוד מוזרה ברגל שמאל (כנראה שמתחתי את הגיד). הבעיה היתה שכתוצאה מכך שלא יכולתי לדרוך על רגל שמאל - הפנתי את מירב העומס על רגל ימין ועכשיו גם הרגל הזאת "כואבת טילים". אין מה לעשות, נסחוב עוד קצת ...

ממש על ההתחלה ראינו את "מזרעת קוניטרה" (יישוב יהודי שפעל בתק' לאחר נפילת גמלא לרומאים) או יותר נכון שרידי מבנים ישנים.
המשכנו עד שהגענו למאגר "סמך". מתכנני שביל הגולן כנראה הציבו במקום סימונים בעונות יבשות של המאגר, מפני שכאשר הגענו ראינו שהשביל פשוט ממשיך לתוך מאגר המים ...
לא נורא, עשינו מעקף על שביל קיים (שמטיילים לפנינו הכשירו) ועל הדרך ראינו 2 דייגים שעמדו על 2 איים בתוך המאגר. ממש מגניב ...

שביל הגולן שממשיך לכיוון המים במאגר סמך ...

בהמשך עלינו על סוללת עפר והקפנו את מאגר המים היפייפה במראהו. ירדנו לכיוון מתקן שאיבה (מי רוויה) של מקורות ואיכשהו הלכנו שם לאיבוד. סימון שביל לא היה בין הנמצא עד שקב' מטיילים נוספת הגיעה וביחד מצאנו את סימון השביל, שבהמשך מסומן על צמיג ענק של טרקטור שהיה ממש מוחבא בתוך יער של קוצים.

המשכנו בדרכנו וראינו מס' יובלים מרהיבים של נחל דליות. האיזור פשוט עוצר נשימה וכדאי להגיע לכאן שוב פעם ולהתפעל מהיופי והאווירה הרגועה שמקום זה משרה.
שביל הגולן החל לטפס על רכס ואז בשלב מסויים הוא ירד חזרה לתוואי ההטייה של הסורים ובמקום עדיין ישנו גשר סורי מפורסם שעומד על תילו.

גשר סורי לפני תוואי ההטייה

 אחת מהסיבות למלחמה בין ישראל לסוריה היתה מים !
הסורים רצו להטות מס' נחלים בגולן בכדי "לייבש" את הכנרת שאליה זורמים מיליוני מ"ק (מטרים מעוקבים) של מים מנחלי הגולן. כמה טוב שהם לא הצליחו !!!

מי שנתקע בשלב זה ללא מים, הייתי ממליץ לו לסטות (לפני הטיפוס על הרכס) שמאלה ולהגיע ליישוב "נטור". משם ניתן להמשיך על דרך כחולה לאתר "קשתות רחבעם" ובירידה על סימון שחור חזרה לשביל הגולן.

מפאת חוסר הזמן, לא יצא לנו להגיע לאתר זה (אולי אי שם בעתיד, כחלק מטיול יום) והתחלנו בירידה
"עצבנית" על דרך אדומה. לפי מפת סימון שבילים צויין שהעבירות היא מאוד קשה, אלא ששכחו לציין שזה מיועד עבור ג'יפאים או רוכבי שטח למינהם (אופניים, טרקטורונים ועוד).
אני ודימה, שועלי טיולים ותיקים, כבר ראינו הרבה בחיים וניצלנו את תוואי השטח לטובתינו. גלשנו לנו במורדות הדרך ועל הדרך גם הספקנו לתת מבט חטוף לעבר הכנרת.

בשלב מסויים לא שמתי לב ועיקמתי כהוגן את קרסול רגל ימין. רק זה חסר לי עכשיו ...
לאחר התאוששות של מס' דקות כבר עמדתי על הרגליים ונראה כי הנעל המצויינת שיש ברשותי ושרדה את כל שביל ישראל (ויותר מזה), בלמה את מירב הזעזוע מהנפילה. איזה מזל יש לי !

עבירות קשה בדרך אדומה

בסוף הירידה החל לרדת גשם מאוד חזק. אני ודימה מיהרנו ותפסנו מחסה מתחת לאחד מהעצים שהיו במפגש הנחלים סמך/אל-על. מקום זה הינו פשוט נווה מדבר. באמצע שום מקום, כשהכל מסביב הרים ומצוקים ישנה פינת חמד מוקפת בעצים וצמחייה ירוקה ורוב העונה זורם שם מים זכים וקרירים.
ניצלנו גם פינה זו להכין תה ממי הנחלים ולאכול - איך לא, עוגיות כשרות לפסח.

מפגש הנחלים סמך/אל-על

לאחר ההפסקה ועם תחילת ההפוגה מהגשם, עלינו בעלייה לא קלה. הגשם שירד לאחרונה הרטיב את כל הצמחייה ואנחנו היינו רטובים מכף רגל ועד ראש בסוף העלייה.
מטיילים שפגשנו קצת לפני קשתות רחבעם הזהירו אותנו מפני הקוצים שיש באיזור זה. אומנם היה קצת לא נעים אבל בין זה ובין להמליץ לנו לתכנן מחדש את נתיב ההליכה ישנו הבדל של שמיים וארץ !
אני ודימה כלל לא הרגשנו שהקוצים הם הבעיה כאן ...

המשכנו לנו והגענו לחורבת "עדיסה" (מבנים עתיקים) ובהמשך גם לעין א-סוויקטה או בשמו בעברי "עין תפוז" (מקום נחמד עם מים זורמים).

אני בעין תפוז

קצת אחרי עין תפוז, סימון שביל הגולן שוב פעם הולך לאיבוד. בכוונה או שלא, היתה דרך מוכשרת של מטיילים אחרים והיא הובילה בסופו של דבר למסעדת "טוראנה" (מור וקינמון לשעבר).
לי יש הרגשה שמישהו מהמסעדה כנראה רצה לנתב אליו את המטיילים והכשיר דרך חלופית במקום שביל הגולן ...
בכל אופן ירדנו מהמצוק, או יותר נכון גלשנו כי כל הירידה היתה מכוסה בעשבייה חלקלקה.
בסוף הירידה - התחברנו לדרך ירוקה ולאחר חציית הכביש הגענו למסעדת טוראנה.
אני ודימה הזמנו משהו חם לשתות ואני עוד הוספתי על זה קינוח מפנק (2 כדורי גלידה מצופים בפקאנים מסוכרים על מצע של פירות יער מתקתקים). מי אמר שהטיול חייב להיות מייגע ?

פינוק על הדרך במסעדת טוראנה

ביציאה מהמסעדה פגשנו עוד מכרים ותיקים שטיילו איתנו זמן לא מועט. גם הם "טעו" והגיעו לכאן ואני מניח שאנו לא היחידים. כנראה זהו סוג של קונספירציה מצד בעלי המסעדה למשוך אליו מטיילים שיגיעו למלא מים, יריחו את ניחוחות התבשילים ויישארו לאכול כפי יכולתם לאחר מס' ימים בשטח ... תחליטו אתם.

חזרנו לכביש הראשי והתחלנו לטפס לכיוון גבעת יואב. בשלב מסויים רכב עצר לידנו ובחורה מאוד נחמדה הציעה לנו טרמפ עד למעלה. זה היה מחווה מאוד נדיבה מצידה (חשבתי שלא נשארו עוד אנשים כמוהה) לעצור ל-2 נוודים עם כל הבית על כתפיהם. אמרנו לה תודה רבה על העזרה, אבל אנו נתמודד עם האתגר לבדנו.

הטיפוס לכיוון גבעת יואב

ישנו תיקון חדש בשביל הגולן. התוואי המקורי ירד מהרכס ועשה מעין הקפה לכיוון אתר קדום ואז בחזרה לתחילת דרך אדומה. כיום תוואי זה סגור ומתחילים ישירות בחניית רכבים ובתחילת מסלול אדום.
צעדנו לנו בניחותה על הדרך האדומה, כאשר מצד ימין הנוף של הכנרת ומצד שמאל מצוקים רמים ובפינה מבצבץ לו "מצפה אופיר" וקרן עין גב המפורסמים.

נוף מרהיב לעבר הכנרת

קצת לפני ביר-א-שכום (בני יהודה הישנה) החל לרדת גשם זלעפות ואנו טסנו למחסה הכי קרוב שהיה בסביבה. אומנם זה היה מחסה לעדר של כבשים (ויעידו על כך שלל "המוקשים" נגד אדם שהיו במקום), אבל עדיף זה ע"פ הירטבות טוטאלית שלנו ושל כל הציוד שאנו סוחבים.

למדתי טריק חדש מדימה - במקרים כאלו, פשוט לפתוח את מזרון השטח והוא משמש כמחסה לא רע בכלל מפני הגשם ...
ישבנו לנו עם המזרני שטח כמו שני הומלסים, מנסים לא להירטב יותר מידי מפני הגשם שהצליח לחדור את ענפי העץ שישבנו מתחתיו.

לאחר הפוגה קלה בגשמים, יצאנו שוב לשביל, אלא שהפעם ההליכה היתה קשה שבעתיים. הבוץ נדבק כהוגן לסוליות הנעליים שלנו ודיי היינו מוגבלים בתנועה.
התחלנו לטפס לעבר "גבעת יואב", ועל הרכס יצא לנו לראות נוף מדהים אחרי גשם רציני. הכל היה ברור לעין והניחוח של אדמה, שזה עתה קיבלה מנה הגונה של גשם, הורגש באוויר.

השביל לקח אותנו לחורשת גבעת יואב, אך אנו המשכנו והגענו לכניסה הצדדית של היישוב.
היינו צריכים למצוא מחסה ללילה וכן מקום למילוי מים ליום שלמחרת. טוב מה עושים ???
אני ראיתי איש שרץ על כביש המערכת וחיכיתי עד שיתקרב אלינו. פתחתי בשיחה נעימה ושאלתי היכן נוכל למצוא נק' מילוי מים והאם הוא מכיר מקום בו נוכל לתפוס מחסה מפני הגשם העתיד לרדת בלילה.
איכשהו השיחה זרמה לכך ש- "זאב" הציע לנו את הפרגולה הפרטית שלו בחצר כנק' מחסה, ואף אמר כי אנו יכולים למלא אצלו מים.
אמרו לו תודה על כך וסיכמנו שנתקשר אליו בעוד חצי שעה לראות מה קורה (הוא היה באמצע ריצה).

המשכנו בטיול ברחבי היישוב גבעת יואב. ראינו את "הגבן והחלבן" (מקום לייצור גבינות בהכנה ביתית) שזכור לי שהבעלים הם מלאכי שביל. מאוד רציתי להיכנס ולבקש מים, אך משהו עצר בעדי והמשכנו בטיול.
ראינו את המכולת (גבע מרקט) שממש לא הצריכה סטייה משביל הגולן ובהמשך אף מצאנו מחסה ליד המוסך של היישוב וברז מים בתחנת הדלק.

לא רצינו להפריע יותר מידי ל- זאב ומשפחתו, ולכן והתחלנו בהכנות לקראת הקמת מאהל הלילה.
אני לא יודע אם זה גורל או מזל, אך לפתע פגשנו את זאב והוא אמר לנו שהוא גר 2 מ' מהמקום בו חשבנו להקים את המאהל. לאחר שיחה קצרצרה הוא הציע שיבדוק עם אשתו, אם זה בסדר שנוכל להקים אוהל בחצר שלו.

לאחר 5 דק' הוא חזר אלינו עם חדשות עוד יותר משמחות - לא רק שנוכל למלא אצלו מים ולא רק שנוכל להקים אצלו מאהל מתחת לפרגולה, הוא אף הציע שנצטרף אליו ואל משפחתו לארוחת ערב שישי.
מה אני אגיד, פשוט מלאך אמיתי !

אני ודימה, לא ידעה נפשינו מרוב אושר. איך קרה המצב שרק לפני חצי שעה היינו הומלסים ללא מים, ללא קורת גג ועם הרבה סימני שאלה, ועכשיו אנו על גג העולם. פשוט מישהו מלמעלה רצה שזה יקרה ...

ארוחת הערב היתה פשוט סעודת מלכים. לאחר יום עמוס כ"כ היינו חייבים להחזיר אנרגיה לגוף והם פשוט הצילו אותנו. אני חייב לשבח את הארוחה שאורית הכינה (דג, חזה בשר, סלטים, אורז בשלל טעמים ולסיום גם גלידה ועוגת שוקולד השחר).

במהלך השיחה התברר שזהו עולם קטן. בשל היותי יליד האיזור (עמק הירדן) איכשהו רמזתי שלמדתי בתיכון מקיף "עמק הירדן" ומיד הם עלו שלאבא שלי קוראים דידי, לאימי פלורה ולאחי עדי.
הסתבר לי שזאב ואורית - הם במקור מקיבוץ אפיקים והם מכירים גם את סבתא שלי (דינה). השיחה בהמשך היתה מעין זיכרון ילדות עבורי ואני מאוד שמח שלבסוף הגענו ופגשנו משפחה כה מקסימה כמוהם.

לסיום הערב המופלא, הוזמנתי לשחק גם "רומיקוב" ואף ניצחתי משחק אחד (למרות שהמון שנים לא שיחקתי במשחק זה). הלכנו לישון במאהל שהקמנו בחצר שמחים ומאושרים לקראת היום האחרון של שביל הגולן.

סוף יום 4 !

מבחר תמונות מהיום הרביעי של הטיול:

חניון דליות

אני מריח כלנית בשמורת דליות

אני על המצוק בנחל דליות

אני תופס מנוחה

תוואי שביל הגולן ששונה

אני לפני הכנרת

קרן עין גב

נוף לעבר הכנרת