נראה לי שהלילה האחרון היה אחד הקרירים עד כה בטיול.
לא דמיינתי לעצמי שכשאני אקום בבוקר - כל הרגליים שלי ירדמו וממש לא יהיה לי חשק לצאת מהאוהל החמים ונעים לקור כלבים ששרר בחוץ.
דמיינו לעצמכם שצריך לקום ממש אבל ממש מוקדם, אבל הגוף עדיין בהלם מהקור העז ששורר בשעה כה מוקדמת - מה אתם הייתם עושים ?
אני יודע שלנו לקח כחצי שעה יותר ממה שהיינו צריכים בדר"כ. אז כבר הספיק להתחמם מעט.
קטע מצחיק זה שבקבוקי המים שלנו ששכבו מחוץ לאוהל - היו קפואים !!!
אחרי שקיפלנו את המאהל, אמרו שלום לזוג הנחמד שעשה עימנו קמפינג באתר טחנת הנזירים וטייל עם הכלב שלהם מסוג "פוינטר גרמני".
התחלת המסלול היתה בסבבה. נראה היה כאילו זה הולך להיות "טיול בפארק", אולם מרגע שנכנסנו לשמורת "גוש אלונים" המצב התהפך לגמרי.
לילה קודם לכן ירד גשם והיה מאוד לח ורטוב וזה השפיע כהוגן על הצמחייה בשמורה.
מהר מאוד מצאנו את עצמנו רטובים מכף רגל ועד ראש עקב ההליכה דרך סבך של צמחייה בגובה של שחקן כדורסל ממוצע (משמע - לפחות בגובה של 2 מ' !!!).
כמו כן, שדה הסרפדים והאדמה הבוצית בהמשך ממש לא הועילו ומהר מאוד מצאנו את עצמנו צועדים על צלע של ההר (הליכת 3/4 על ההר בשפה מקצועית יותר) עד שלבסוף הגענו לכביש הראשי שמוביל לקרית טבעון.
הליכה קצרה על הכביש והופ - שוב נכנסים לשמורה, רק שהפעם הלכנו על דרך עפר רחבה ולא על שביל מסכן בתוך יער של קוצים ...
ההליכה היתה לא קצרה אך לבסוף הגענו לכפר הנוער הדתי שבכפר חסידים. המקום מאוד שקט ופסטורלי ומצאנו שם מס' בתים עם חצרות מקושטות ויפות.
בתמונה: חצר בכפר חסידים
הליכה קצרה על הכביש והגענו למעבר תת-קרקעי מתחת לכביש מס' 70 שמוביל לקיבוץ יגור.
המשכנו בקיבוץ המקסים עד לכניסה הראשית ששם חיכה לנו מרכז מסחרי ענק.
מי שמעוניין, במקום יש פינת ג'ימבורי לילדים, בית קפה נחמד להצטיידות במים וכן גם חוות סוסים למבינים עניין.
בשלב זה כפות הרגליים שלי זעקו חמאס ! ונאלצתי לשבת ולנוח מעט לפני העלייה הקשה שעתידה היתה לבוא בהמשך.
העלייה בהמשך היתה מקיבוץ יגור לכיוון עוספיא (עלייה של כ- 6 ק"מ מגובה 0 לגובה +600).
תחילת הטיפוס היה בשיפוע חד, אך בהמשך הוא התמתן.
באמצע העלייה, באחד מחניוני היום - עצרנו להפסקה וראיתי שם גרפיטי מאוד מצחיק ונכון.
מישהו כתב על אחד הקירות של השירותים: "כל ה- #@@#$ במעלה הנחש".
אני דיי מסכים איתו - 6 ק"מ של טיפוס, מה חשבו לעצמם מתכנני ש"י ???
לבסוף הגענו לעוספיא ולביתו המפורסם של זמי ("זמי על השביל").
אומנם הוא לא היה בבית, אך לפחות הצטלמנו למזכרת לפני ביתו ...
תוך זמן קצר של הליכה על הכביש והגענו לרחוב הראשי של עוספיא. משם הדרך היתה קצרה לביתם של מלאך השביל (גלעד) ושטן השביל (גולן) שאצלם תכננו לבלות בסופ"ש הקרוב.
שמנו את חפצינו והלכנו לעשות קניות לקראת הסופ"ש.
מה שטוב בעוספיא זה שיש להם שם אחלה מרכז קניות - אטליז, סופרמרקט, מאפייה, שוק ועוד וזאת היתה הזדמנות מצויינת להעלות בחזרה למשקל טיפה יותר גבוה ממשקל נוצה ...
לאחר הקניות - התארגנו על כביסה, ארוחת ערב וכן גם מנוחה ערבה לאחר שבוע כה עמוס.
סוף יום 12 !
מבחר תמונות מהמסלול של היום:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה