Tel Keshet

Tel Keshet

יום שבת, 6 במרץ 2010

ההכנות שקדמו לטיול הגדול

ואוו. אומנם זה ישמע מעט קיטשי אבל זאת הפעם הראשונה שאני כותב בבלוג משלי.
עדיין חקוק במוחי הטיול הגדול שאחי, יוני עשה במשך שנה שלמה במזרח יחד עם אשתו,אפרת, והבלוג המפואר שהוא בנה בזמנו.
זה מעט חדש לי, אז אני פשוט אתחיל:


שביל ישראל איו סתם שביל של סופי-שבוע וממש לא שביל של זבנג וגמרנו. אני עוד זוכר את הפעם הראשונה שבכלל חשבתי לכיוון של לעשות אותו. זה היה באחד מהימים שהתכתבתי במייל עם אחי (יוני) שהיה שקוע עמוק באחד מהטרקים שלו באזור נידח שאת שמו אפשר יהיה למצוא בבלוג שהוא רשם בזמנו 
וכתובתו:     http://yonifln.blogspot.com

אחי אמר לי שהוא שוקל לעשות את שביל ישראל לאחר שהוא יחזור ארצה, ובאותו הרגע ניצוץ עלה במוחי - למה שאני לא אצטרף אליו לטיול של סופ"ש או למספר ימים באמצע השבוע. עד אז עסקתי בעיקר בספורט של אופני הרים וכביש (האהבה הגדולה שלי) ורציתי לעשות משהו חדש בחיים.


קשה לתאר את ההרגשה הזאת, אבל זה היה הרגע בו "חיידק שביל ישראל" תקף אותי ומאותו הרגע התחלתי יותר ויותר להתעניין בנושא. נושאים שונים בחדשות שלא שמתי לב אליהם - פתאום נשמעו לי מאוד מעניינים (ע"ע על כתבה של "מלאכי שביל" ששודרה איי שם בחדשות ערוץ 2 .כנראה במהדורה של יום שישי).


הימים חלפו להם וכך גם ההתלהבות והרצון העז לדלות עוד ועוד מידע אודות הטרק של המדינה.
כאמור, יש רצון אבל היכן להתחיל ? מי נגד מי ? הצילו ...
הדבר הכי חשוב שלמדתי בטיול הזה ובעזרת השם עוד חצי שנה באוסטרליה + ניו זילנד, זה לדעת מתי הכי נוח לטייל, או בשפה המקצועית - מתי עונת הטיולים של שביל ישראל ?


חיפושים שונים באינטרנט לרבות - בלוגים ואתר "למטייל" מיקדו אותי במעט לאיזור של חודשי פברואר-מרץ-אפריל,
אבל שוב פעם - מהיכן לצאת (צפון-דרום או להיפך) איך להתארגן נכון ? מה צריך לקנות וכדומה - כל אלו עדיין לא מצאתי להם תשובה.


נאמר לי בזמנו ע"י אחי שיש הרצאות מעניינות וחינמיות בסניפי למטייל על טרקים וטיולים שונים בארץ בעולם, ובין היתר הם מעבירים הרצאה גם על שביל ישראל בארצנו הקטנטונת.
לאחר חיפוש קצר באתר למטייל - מצאתי שישנה הרצאה "בחנות הדגל" שלהם דיזנגוף סנטר שבת"א (לצפונים/דרומיים שביננו ...).


ארוז מוטיבציה ומרץ יצאתי ("עקצתי" את מקום העבודה) לכיוון ת"א, כאשר בדרך אני פוגש 2 ידידות מהצבא
(פאינה וליאנה אם אתם מתעקשים ...) ומתלווה אליהן למסע שופינג מטורף במרכז ת"א. לאחר שהרוחות נרגעו - שמתי לב שאוטו-טו ההרצאה מתחילה ושמתי גז לעבר הסנטר. בזמן ההליכה נראה לי שדרסתי כמה עוברי אורח תמימים. נו טוב ...


לאחר שסוף סוף הגעתי לסניף, מה הסתבר לי ????
ההרצאה בוטלה !!!!!!!!!!!!!!!


עצוב ומאוכזב הדרתי את רגליי מהמקום תוך סינון כמה מילים "יפות" לעבר האנשים שכתבו במפורש שההרצאה תתקיים כמתוכנן.

בכל אופן, לא וויתרתי וקבעתי לעצמי להיות בהרצאה של "למטייל" בסניף רמת-השרון.
היה דיי מצחיק שם. הקהל הרב הסתכם ב-2 אנשים ואנוכי וגם הועלו לאוויר המון מקומות ומושגים שלי אישית היו מאוד חדשים. כמובן שרשמתי כל מילה שהיה למרצה לומר בנושא והמשכתי הלאה. 

תחנה הבאה שלי היתה ההרצאה של "החברה להגנת הטבע" שהתקיימה בת"א. בזמן זה כבר הייתי יותר סגור על עצמי. היתה לי כבר שותפה כמעט וודאית לטיול (אליסיה מטבריה) וכבר ידעתי פחות או יותר את התוואי שאני הולך לעבור (טיול מהצפון לדרום). ההרצאה הזו היתה הרבה יותר מכובדת ונכחו בה כתריסר שביליסטים לעתיד, אם לא יותר.
יצאתי ממנה עם הרגשה מאוד טובה, אולם בד בבד שמעתי סיפורים מדאיגים על המתרחש בדרום, ובפרט על גניבות הטמנות המים/אוכל של בדואים ממטיילים.
בנוסף להרצאה, רציתי גם לרכוש מפות סימו"ש מעודכנות והרעיון לקבל הנחה משמעותית לרכישת המפות עבור כל מי שהיה נוכח בהרצאה - מאוד פיתתה אותי.
בכל חנות טיולים שהיא - מפה ( מנויילת כמובן ) היתה עולה לי בסביבות 85-100 ש"ח וכאן היתה לי את האופציה לרכוש מפה ב- 53 ש"ח בלבד ...
כמובן שניצלתי אופציה זאת עד תום, כמו כל ישראלי גאה !

במשך יתר הזמן עד לתחילת הטיול עוד הספקתי לפגוש עוד מטיילים פוטנציאליים (שאליהם אני עוד אגיע בהמשך), לקנות את יתרת הציוד והביגוד שנדרש ולהתחיל במלאכת תכנון השביל - לרבות חלוקת הטיול למקטעי הליכה, נק' מילוי מים והצטיידות באוכל וכן בשקילת כל פרט ופרט שנכנס לתרמיל בכדי לוודא שאני לא סוחב משקל "עודף" על ההתחלה.

ביום שבת, אליסיה הגיעה לבית הורי שבליבנים ושנינו התחלנו לארגן את כל הציוד המשותף ואף שקלנו את עצמנו בנפרד ואח"כ עם התרמילים. זכור לי שהמשקל ההתחלתי של כולל מים ואוכל לשבוע היה באיזור 16.5 ק"ג שהיה מאוד מאוד מכובד, לאחר "גילוח" כמעט כל פרט אפשרי מהרשימה של "ציוד החובה" שערכתי שבוע קודם לכן.

באותו הלילה פרפרים עופפו להם בביטני. משום שלפני כל אירוע חשוב - תמיד יש לי מחשבות של "מה יקרה אם ..." ולכן לקחתי את עניין חוסר השינה כמובן מאליו.
אמרתי למשפחתי לילה טוב והלכתי למיטתי.

סוף יום שבת.

       

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה