בוקר זה התחיל אצל בית הוריה של דפנה. האירוח היה מעולה ואף לקחתי עימי צידה לתחילת היום.
התחלתי בדרכי ברחובות רמת פולג, כאשר בדרך אני נכנס לפיצוציה ומתעדכן מעט בנעשה בארץ ובעולם.
משם הלכתי לחוף הירוק בפולג (הוא ממש לא נראה ירוק, מה אנשים חשבו להם !) ושם פגשתי שוב בשותפתי לטיול והמשכנו הלאה לאורך קו החוף עד לווינגייט, כאשר ברקע אנו חולפים על-פני חיילים שביצעו בוחן בר-אור שכלל ביקור רטוב ולא נעים בתוך הים התיכון.
לאחר כ- 3 ק"מ, המסלול החל מטפס מעלה מעלה לצוקים והמשיך מלמעלה עד לשפיים, והופ שוב פעם חוזרים בדרך למטה לצעוד על קו החוף. ההליכה על קו החוף היתה מאוד מרגיעה ושמענו ברקע את הגלים המתנפצים.
בתמונה: סירה טרופה בחוף שפיים
בהמשך הדרך יצא לנו לפגוש לראשונה את קבוצת אב"י בשביל ישראל.
קבוצה זו מונה לרוב כמה מאות מטיילי יום (פחות או יותר) שמתחילה את טיול ש"י מאילת ועד ושאר יישוב שבצפון לזכרם של חללי אסון היסעורים. משנה לשנה קב' זו מונה יותר ויותר מטיילים ומאוד היה כיף לפגוש סוף סוף כמות מאוד נכבדה של מטיילים שגם עושים את ש"י כמונו (אומנם בכיוון הנגדי לנו).
הגענו למצוקי תל אפולוניה (תל ארשף) וכבר מלמטה היה נראה שהגן הלאומי מאוד מרשים ובעתיד אני חייב לבוא ולבקר שם. מתחת לאפולוניה, היה נמל עתיק והרוס שראה ימים יפים יותר בעברו הרחוק וקטע זה של השביל טמן בתוכו מעט אדרנלין - בין קפיצה אחת למשניה על סלעים (מעט חלקלקים) בגדלים ובזויות שונות.
בתמונה: אני בנמל אפולוניה ההרוס
בהמשך הדרך הגענו למסגד סידני עלי (מוסלמי שנלחם בצלבנים באיזור זה) ויש שם מתחם מאוד מרשים.
המרינה בהרצליה כבר נראתה לנו באופק והתחלנו ללכת על קו החוף עד שבכוחות אחרונים הגענו, לקחנו ארוחת מקדונלס (מוגדלת כמובן) ועשינו את הפסקת הצהריים באחת המדשאות מחוץ לקניון ארנה.
הרבה אנשים צפון-בונים הסתכלו על צמד התרמילאים שזרוק להם על הדשא ולא הבינו מהיכן אנו נחתנו.
אחרי הארוחה המשביעה, הלכנו על קו החוף לאורך תל-מיכל ועד לחוף תל-ברוך שבצפון ת"א.
הפתעה נעימה היתה לנו כאשר יצא לנו לצעוד לראשונה בש"י החדש שעבר על הטיילת משדה דב ועד לכניסה לפארק הירקון (עד כה, ש"י עבר דרך רחובות צפון ת"א וקצת חבל ללכת בעיר).
מאוד מרשים היה לראות את ההמראות והנחיתות משדה דב, ששם אני עתיד לסיים בפועל את ש"י, אך לא נקדים את המאוחר ....
בתמונה: אני על רקע העיר ת"א
מרידינג, זה כבר היה משחק ילדים - לא הייתי צריך שום מפה ושום הדרכה. איזור זה מאוד ידוע לי בשל היותי מהמרכז וספציפית הייתי נוהג לרוץ ולרכב כאן על אופניים לבדי ועם חברים.
חלפנו ע"פ גן הבנים לזכרם של חללי מערכות ישראל, וכן ליד אתר ההנצחה הקטן שהקימו לזכרה של
רוז פיזם שנרצחה באכזריות וגופתה נמצאה בנחל הירקון ליד מקום האנדרטה.
הגענו תוך זמן קצר לאגם המלאכותי שבגני יהושוע, וכן גם עברנו על-פני אתר שבע טחנות ההיסטורי, איצטדיון ר"ג לכדורגל וכן את המימדיון ואיצטדיון הא"ק שבהדר יוסף (היכן שהייתי מתחרה כשהייתי ספורטאי פעיל).
חצינו את הכביש הסואן של רחוב שטרית וחיש מהר הגענו לנק' הסיום ברח' שלום-אש, היכן שהמארחים שלנו גרו (יצחק ונעמה אשר).
ביום זה עשינו קילומטראז' מאוד עצבני של למעלה מ- 30 ק"מ בדרך לא כ"כ פשוטה ומאוד כדאי לפצל יום זה ליום וחצי אם ברצונכם לשרוד את המשך הטיול בשלום.
עשינו קניות במגה בעיר שבהמשך הרחוב, והמארחים שלנו אף הזמינו בשבילנו פיצה (פיצה פראגו) וזה היה מאוד נחמד ויפה מצידם.
יצחק הראה לנו את עבודתו (קומיקס קבלי) ואף צייר לי קריקטורה נחמדה (אומנם לא ממש דומה לי ...). לאחר מכן התקפלנו לישון לקראת עוד יום בדרכים.
סוף יום 17 !
מבחר תמונות מיום 17:
בתמונה: נמל אפולוניה ההרוס
בתמונה: תחנת הכח רידינג
בתמונה: נחל הירקון
בתמונה: אני עושה כושר בפארק הירקון
התחלתי בדרכי ברחובות רמת פולג, כאשר בדרך אני נכנס לפיצוציה ומתעדכן מעט בנעשה בארץ ובעולם.
משם הלכתי לחוף הירוק בפולג (הוא ממש לא נראה ירוק, מה אנשים חשבו להם !) ושם פגשתי שוב בשותפתי לטיול והמשכנו הלאה לאורך קו החוף עד לווינגייט, כאשר ברקע אנו חולפים על-פני חיילים שביצעו בוחן בר-אור שכלל ביקור רטוב ולא נעים בתוך הים התיכון.
לאחר כ- 3 ק"מ, המסלול החל מטפס מעלה מעלה לצוקים והמשיך מלמעלה עד לשפיים, והופ שוב פעם חוזרים בדרך למטה לצעוד על קו החוף. ההליכה על קו החוף היתה מאוד מרגיעה ושמענו ברקע את הגלים המתנפצים.
בתמונה: סירה טרופה בחוף שפיים
בהמשך הדרך יצא לנו לפגוש לראשונה את קבוצת אב"י בשביל ישראל.
קבוצה זו מונה לרוב כמה מאות מטיילי יום (פחות או יותר) שמתחילה את טיול ש"י מאילת ועד ושאר יישוב שבצפון לזכרם של חללי אסון היסעורים. משנה לשנה קב' זו מונה יותר ויותר מטיילים ומאוד היה כיף לפגוש סוף סוף כמות מאוד נכבדה של מטיילים שגם עושים את ש"י כמונו (אומנם בכיוון הנגדי לנו).
הגענו למצוקי תל אפולוניה (תל ארשף) וכבר מלמטה היה נראה שהגן הלאומי מאוד מרשים ובעתיד אני חייב לבוא ולבקר שם. מתחת לאפולוניה, היה נמל עתיק והרוס שראה ימים יפים יותר בעברו הרחוק וקטע זה של השביל טמן בתוכו מעט אדרנלין - בין קפיצה אחת למשניה על סלעים (מעט חלקלקים) בגדלים ובזויות שונות.
בהמשך הדרך הגענו למסגד סידני עלי (מוסלמי שנלחם בצלבנים באיזור זה) ויש שם מתחם מאוד מרשים.
המרינה בהרצליה כבר נראתה לנו באופק והתחלנו ללכת על קו החוף עד שבכוחות אחרונים הגענו, לקחנו ארוחת מקדונלס (מוגדלת כמובן) ועשינו את הפסקת הצהריים באחת המדשאות מחוץ לקניון ארנה.
הרבה אנשים צפון-בונים הסתכלו על צמד התרמילאים שזרוק להם על הדשא ולא הבינו מהיכן אנו נחתנו.
אחרי הארוחה המשביעה, הלכנו על קו החוף לאורך תל-מיכל ועד לחוף תל-ברוך שבצפון ת"א.
הפתעה נעימה היתה לנו כאשר יצא לנו לצעוד לראשונה בש"י החדש שעבר על הטיילת משדה דב ועד לכניסה לפארק הירקון (עד כה, ש"י עבר דרך רחובות צפון ת"א וקצת חבל ללכת בעיר).
מאוד מרשים היה לראות את ההמראות והנחיתות משדה דב, ששם אני עתיד לסיים בפועל את ש"י, אך לא נקדים את המאוחר ....
מרידינג, זה כבר היה משחק ילדים - לא הייתי צריך שום מפה ושום הדרכה. איזור זה מאוד ידוע לי בשל היותי מהמרכז וספציפית הייתי נוהג לרוץ ולרכב כאן על אופניים לבדי ועם חברים.
חלפנו ע"פ גן הבנים לזכרם של חללי מערכות ישראל, וכן ליד אתר ההנצחה הקטן שהקימו לזכרה של
רוז פיזם שנרצחה באכזריות וגופתה נמצאה בנחל הירקון ליד מקום האנדרטה.
הגענו תוך זמן קצר לאגם המלאכותי שבגני יהושוע, וכן גם עברנו על-פני אתר שבע טחנות ההיסטורי, איצטדיון ר"ג לכדורגל וכן את המימדיון ואיצטדיון הא"ק שבהדר יוסף (היכן שהייתי מתחרה כשהייתי ספורטאי פעיל).
חצינו את הכביש הסואן של רחוב שטרית וחיש מהר הגענו לנק' הסיום ברח' שלום-אש, היכן שהמארחים שלנו גרו (יצחק ונעמה אשר).
ביום זה עשינו קילומטראז' מאוד עצבני של למעלה מ- 30 ק"מ בדרך לא כ"כ פשוטה ומאוד כדאי לפצל יום זה ליום וחצי אם ברצונכם לשרוד את המשך הטיול בשלום.
עשינו קניות במגה בעיר שבהמשך הרחוב, והמארחים שלנו אף הזמינו בשבילנו פיצה (פיצה פראגו) וזה היה מאוד נחמד ויפה מצידם.
יצחק הראה לנו את עבודתו (קומיקס קבלי) ואף צייר לי קריקטורה נחמדה (אומנם לא ממש דומה לי ...). לאחר מכן התקפלנו לישון לקראת עוד יום בדרכים.
סוף יום 17 !
מבחר תמונות מיום 17:
בתמונה: נמל אפולוניה ההרוס
בתמונה: תחנת הכח רידינג
בתמונה: נחל הירקון
בתמונה: אני עושה כושר בפארק הירקון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה