אוקיי ... הקטע עם ההשקמה המוקדמת ממש מתחיל לעלות על העצבים. עד היום הייתי רגיל לקום ב- 5:30 בבוקר רק מתי שהייתי עושה רכיבות בוקר עם אופני הכביש שלי, אבל זה היה ממש מזמן וכבר שכחתי איך זה לקום בחושך (שלא לדבר על להתארגן !).
ההתחלות תמיד קשות, ובאותו בוקר לקחנו את הזמן. ארוחה מפנקת של גבינות (28% כמובן) בתוספת ירקות שנותרו מאתמול - מילאה אותנו עד 0 מקום. כאשר התחלנו ללכת ברחבי המושב, רק צלילי הכלבים שנבחו הפריעו לאווירה המאוד שקטה ורגועה שישוב זה משרה.
כמובן שאותו "טנדו" (כלב הבוקסר) מאתמול בא לבקר אותנו והיה דיי "מבעס" להיפרד ממנו, אבל איך שאומרים: "החיים ממשיכים" (life goes on) .
דבר אחד שליווה אותי לאורך כל ש"י היה החשש שמא אצטרך לחזור פעמיים על אותו קטע באותו יום, ותמיד חיפשתי דרכים עוקפות בכדי להימנע מכך.
טיפוסון קצרצר על השביל והגענו לנק' טריאנגולציה על ראש ההר. הנוף מפה היה מאוד מדהים (למרות האובך של אותו השבוע) והרוח הקרירה - מעט ציננה את חום גופינו שעלה פלאים ככל שטיפסנו עוד ועוד.
הירידה מההר היתה מעט יותר קשה מהעלייה (מישהו הזכיר כאבי ברכיים ?), אך זה היה כלום לעומת מה שציפה לנו בהמשך השביל. אנחנו הגענו לאחר עונה יחסית גשומה וכל האיזור היה מפוצץ בקוצים ודרדרים. מזל שהיה לי מכנסיים טובות שספגו את מירב "הדקירות", אחרת הייתי מוצא את עצמי עם פריחה רצינית על היום השלישי של הטיול.
קטע זה של המסלול כבר היה יותר מוכר מהטיול של נחל דישון-קרן נפתלי שעשיתי עם משפחתי (אמי, יוני ואפרת) ולא נזקקתי למפה.
תמיד כיף לטייל בתחושה רגועה כאילו אתה "מלך ההר" ושום דבר לא יזיז אותך מהיעד שהצבת לעצמך (במקרה שלי - היעד היה להגיע לסוף המסלול ללא ברבורים מיותרים).
המסלול כלל הליכה על צלעות הרים בבקעת יחמור ואח"כ ירידה לנחל דישון המהמם !
נחל זה היה מוצף במים והמסלול חצה אותו לעיתים מאוד קרובות.
אני לא אשכח את עצמי מקפץ בין סלעים, בין שברי ענפים ואפילו על צינור מים בכדי להימנע מהמפגש הבלתי נעים של הנעליים בתוך המים השוצפים.
אני חייב לציין שעמדתי בגבורה במשימתי (למעט מקרי החלקה בודדים, אבל מי סופר ...).
בתמונה: אני חוצה את נחל דישון זמן ההפסקה היה מצויין להחזיר מעט אנרגיה שחלפה לה עם הרוח, ובנוסף גם להתנסות בכביסת שטח. אני חייב לציין שהמכנס שלי התייבש לפני שהספקתי לאמר "רובינזון ..."
מנוחתנו הופרעה מידי פעם ע"י ג'יפים שדהרו ברחבי ערוץ הנחל, כאשר הם מתיזים מים לכל עבר בכל פעם שחצו את הנחל. כמו כן, יצא לנו לראות עדר שלם של פרות מנסה לחצות את הנחל, אולם בכל פעם שראו אותנו במרחק "יריקה" - הם נרתעו לאחור מחשש שנפגע בהם או משהו בסגנון ...
וכך קרה שעדר שלם המתין בסבלנות עד שאנחנו נתפנה ממקום מנוחתנו !
בתמונה: עדר פרות בנחל דישון
לאחר ההפסקה, עלינו עם השביל האדום לגשר עלמה (מישהו הזכיר את Pink-Ployd ?)
בנק' זו פגשנו חבורה של מטיילים דתיים וזאת המשיכה איתנו לאורך המשך הנחל.
קטע זה של הנחל התאפיין בזרימה חזקה של מים והיה דיי מאתגר לחצות אותו בכל הזדמנות שנקרתה בדרכינו.
העלייה למושב דישון היתה דיי מעפנה !!!
כאילו - היינו צריכים לחצות איכשהו את נחל דישון השוצף, לעבור מתחת לגדר בקר קוצנית ולבסוף גם לטפס "בשביל לא שביל" עד שהגענו לשער (הנעול כמובן) של היישוב.
ביצענו מעקף קל עד שמצאנו שער שהיה פתוח וזה הקל על ההרגשה שלא נצטרך להמשיך עוד בשדה הקוצים שהיה מסביב לכל הישוב.
טיפוס קל במעלה כביש המערכת של מושב דישון והגענו למלאכית שביל הראשונה בטיול שלנו (רחל כהן מג'קוזי בכפר) ושם העברנו את הלילה.
מוזר היה לראות חדשות לאחר 3 ימים של ניתוק מהעולם הגועש ...
בזמן שהותינו במקום - פגשנו בעוד זוג מטיילים (לירן ועוד חבר שלו) שהתחילו באותו היום שאנחנו התחלנו. היה מאוד מעניין לפגוש סוף סוף עוד מטיילים כמונו עם סיפורים דומים.
טוב שהיתה מכולת ביישוב להשביע את רעבוננו לאחר יום מתיש זה. התחלנו להבין כי בש"י עוד "נשיל" ק"ג רבים ממשקל גופינו וכדאי לאכול ולהצטייד כראוי להמשך הדרך.
סוף יום ג' !
מבחר תמונות מהיום השלישי:
בתמונה: ספר השביל ומפת סימו"ש
בתמונה: נחל דישון השוצף
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה