איזה לילה מעניין זה היה. הלכתי לישון, כאשר מ- 2 הצדדים שלי ישנו התזמורת הפילהרמונית, ואני לא צוחק.
התחלת היום היתה ליד שלט "נגב מינרלים" ומשם במעלה הנחל, לאורך דרך 4X4 כאשר ברקע חולש לו הר ענקי שאת שמו לא כ"כ זוכר והוא היווה עבורינו מעין נק' ציון למשך חצי היום הראשון.
פגשנו קב' של 4 מטיילים בנים (כנראה לוחמים לאחר שחרור). הם היה סופר מאורגנים ומצויידים וכן לפי קצב ההליכה המהיר ואופן ההליכה ב-2 קב' מדוגמים, היה נראה כאילו הם יסיימו מהר מאוד את ש"י.
בהמשך פגשנו עוד זוג מטיילים שאמר רק שלום וחלף על פנינו כאילו לא היינו שם. מעניין ...
הריח העז של המפעלים הכימיקלים (מפעלי אשלג) באיזור הורגש היטב וזה היה מאוד מצחין !
עשינו הפסקת צהריים קצרה מהמתוכנן עקב העובדה שלא מצאנו בשיט נק' עם צל והשמש די שרפה את עור גופינו.
בהמשך הדרך ראינו את מסוע האשלג המפורסם שהוביל לאורך 18 ק"מ אשלג מהמפעלים הכימיקלים ועד לנמל רותם שהיה בסביבה.
הגענו לאיזור הסיום ורכב שטח קטן הופיע לפתע. בנימוס ביקשנו מעט מים ואם אפשר להיפטר משקית הזבל שסחבתי עוד מהבוקר. למזלינו הם היו מאוד נחמדים ועזרו לנו במבוקשינו.
איזור מצד תמר הינו מקום עם שרידי מצודת שמירה (לימס) עוד מהתק' הרומאית. נק' דומה לזו - נפגשנו כבר אתמול ברוג'ום זהר. אני חייב לציין שהמקום הוא "גן עדן" להטמנות מים ואוכל. אנחנו שהגענו לשם ללא מים ואף שקלנו להתקשר לנהג המונית שיביא לנו שישיית מי עין גדי, מהר מאוד ביטלנו זאת ולקחנו את ההטמנות שהיו במקום.
זאת לא היתה גניבה, משום שהמים שלקחנו היו מיועדים למטיילים כמונו. תרמילאים שכבר עברו במקום ונשארו עם עודף מים, החליטו להשאיר את העודף לבאים אחריהם וזה מעין קוד בין תרמילאים בדרום שהתחלתי להכיר לאחרונה.
באיזור מצד תמר ישנם מס' בתים הרוסים (מבני אימונים של צה"ל ?) ואני בחרתי את הווילה הכי מטופחת שהיתה בסביבה. המקום היה רחב מספיק, נטול דאגה מרוחות ושאר מזיקים.
לאחר ארוחת הערב המוקדמת, עשיתי סיור באיזור ההטמנות וגיליתי עוד הרבה כאלו - בתוך שיחי רותם, מתחת לגלי אבנים ואפילו על חומת אבנים- כאילו בכוונה רצו שימצאו אותם.
בהמשך הערב, הגיעו שלושת הבנים שאיתם היינו אמורים להמשיך את יתרת קטעי המדבר.
מהסיפורים שלהם עלה כי ההטמנה בגב חולית די דפקה לאסף את הרכב המשפחתי והוא היה ממש על עצבים.
לפני מס' ימים, טרם הגעתנו למדבר - בחור בשם איציק מעוז היה נוהג לבצע הטמנות מים בחינם באיזור גב חולית ודווקא כשאנו הגענו, הוא החליט לשים לזה סוף ולהתחיל לגבות כסף !
אבל לא סתם, הוא היה גובה על כל הטמנה - 550 ש"ח. פשוט גניבה לאור יום, ומטיילים "דאגניים" שלא הסתדרו במדבר עם מים, היו נופלים בפח ומשלמים לו הון תועפות.
בכל אופן, הלילה כבר ירד ואנו כל הזמן רואים עוד ועוד מטיילים שמגיעים למתחם מצד תמר.
הזמנו את אחד המטיילים לכוס תה וארוחת ערב. הוא סיפר לנו שהצליח לעצור טרמפ לדימונה, למלא שם מים ולחזור חזרה בטרמפ למצד תמר. אחלה רעיון הוא מצא לעצמו במקום לשלם כמה מאות שקלים על הבאת מים לכאן.
המטייל שאירחנו - הביא עימו צמח בשם "כוכב" (שווה לבדוק מה זה) שקטף באותו היום והכנו איתו תה.
הצמח בריח של קרמבולה מאוד הוסיף לארומה של התה.
לאחר מכן, הוא פרש חזרה לקב' המטיילים שהגיעה מהדרום ואנו התכוננו לשינה.
סוף יום 30 !
מבחר תמונות מיום 30:
בתמונה: שביל בדרכים
בתמונה: נוף מדברי
התחלת היום היתה ליד שלט "נגב מינרלים" ומשם במעלה הנחל, לאורך דרך 4X4 כאשר ברקע חולש לו הר ענקי שאת שמו לא כ"כ זוכר והוא היווה עבורינו מעין נק' ציון למשך חצי היום הראשון.
פגשנו קב' של 4 מטיילים בנים (כנראה לוחמים לאחר שחרור). הם היה סופר מאורגנים ומצויידים וכן לפי קצב ההליכה המהיר ואופן ההליכה ב-2 קב' מדוגמים, היה נראה כאילו הם יסיימו מהר מאוד את ש"י.
בהמשך פגשנו עוד זוג מטיילים שאמר רק שלום וחלף על פנינו כאילו לא היינו שם. מעניין ...
הריח העז של המפעלים הכימיקלים (מפעלי אשלג) באיזור הורגש היטב וזה היה מאוד מצחין !
עשינו הפסקת צהריים קצרה מהמתוכנן עקב העובדה שלא מצאנו בשיט נק' עם צל והשמש די שרפה את עור גופינו.
בהמשך הדרך ראינו את מסוע האשלג המפורסם שהוביל לאורך 18 ק"מ אשלג מהמפעלים הכימיקלים ועד לנמל רותם שהיה בסביבה.
הגענו לאיזור הסיום ורכב שטח קטן הופיע לפתע. בנימוס ביקשנו מעט מים ואם אפשר להיפטר משקית הזבל שסחבתי עוד מהבוקר. למזלינו הם היו מאוד נחמדים ועזרו לנו במבוקשינו.
איזור מצד תמר הינו מקום עם שרידי מצודת שמירה (לימס) עוד מהתק' הרומאית. נק' דומה לזו - נפגשנו כבר אתמול ברוג'ום זהר. אני חייב לציין שהמקום הוא "גן עדן" להטמנות מים ואוכל. אנחנו שהגענו לשם ללא מים ואף שקלנו להתקשר לנהג המונית שיביא לנו שישיית מי עין גדי, מהר מאוד ביטלנו זאת ולקחנו את ההטמנות שהיו במקום.
זאת לא היתה גניבה, משום שהמים שלקחנו היו מיועדים למטיילים כמונו. תרמילאים שכבר עברו במקום ונשארו עם עודף מים, החליטו להשאיר את העודף לבאים אחריהם וזה מעין קוד בין תרמילאים בדרום שהתחלתי להכיר לאחרונה.
באיזור מצד תמר ישנם מס' בתים הרוסים (מבני אימונים של צה"ל ?) ואני בחרתי את הווילה הכי מטופחת שהיתה בסביבה. המקום היה רחב מספיק, נטול דאגה מרוחות ושאר מזיקים.
לאחר ארוחת הערב המוקדמת, עשיתי סיור באיזור ההטמנות וגיליתי עוד הרבה כאלו - בתוך שיחי רותם, מתחת לגלי אבנים ואפילו על חומת אבנים- כאילו בכוונה רצו שימצאו אותם.
בהמשך הערב, הגיעו שלושת הבנים שאיתם היינו אמורים להמשיך את יתרת קטעי המדבר.
מהסיפורים שלהם עלה כי ההטמנה בגב חולית די דפקה לאסף את הרכב המשפחתי והוא היה ממש על עצבים.
לפני מס' ימים, טרם הגעתנו למדבר - בחור בשם איציק מעוז היה נוהג לבצע הטמנות מים בחינם באיזור גב חולית ודווקא כשאנו הגענו, הוא החליט לשים לזה סוף ולהתחיל לגבות כסף !
אבל לא סתם, הוא היה גובה על כל הטמנה - 550 ש"ח. פשוט גניבה לאור יום, ומטיילים "דאגניים" שלא הסתדרו במדבר עם מים, היו נופלים בפח ומשלמים לו הון תועפות.
בכל אופן, הלילה כבר ירד ואנו כל הזמן רואים עוד ועוד מטיילים שמגיעים למתחם מצד תמר.
הזמנו את אחד המטיילים לכוס תה וארוחת ערב. הוא סיפר לנו שהצליח לעצור טרמפ לדימונה, למלא שם מים ולחזור חזרה בטרמפ למצד תמר. אחלה רעיון הוא מצא לעצמו במקום לשלם כמה מאות שקלים על הבאת מים לכאן.
המטייל שאירחנו - הביא עימו צמח בשם "כוכב" (שווה לבדוק מה זה) שקטף באותו היום והכנו איתו תה.
הצמח בריח של קרמבולה מאוד הוסיף לארומה של התה.
לאחר מכן, הוא פרש חזרה לקב' המטיילים שהגיעה מהדרום ואנו התכוננו לשינה.
סוף יום 30 !
מבחר תמונות מיום 30:
בתמונה: נוף מדברי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה