לילה מאוד הזוי עבר על כוחותינו.
חבורת הבנים מאוד הצטערה על כך שלילה שני ברציפות הם נאלצים לישון מחוץ לאוהל ולסבול את נחת זרוען של היתושות ומשב הרוח הקרירה שהיכתה ללא רחמים בפניהם.
אני ואליסיה, שועלי טיולים שכבר עבר עלינו הרבה - לנו זה היה עוד לילה בדרך ולא ממש הפריע.
התחלנו את היום ממרכז המבקרים וצעדנו בנחל שהכיל עשרות מיצגים ושלטי מידע. הלחות בתוך הקניון מאוד הורגשה ואנו עוד לא טיפסנו את המעלה המפורסם לבמת תמנע ...
לאחר עלייה מעיקה ומאוד לחה, הגענו לתצפית מרהיבה על במת תמנע והנוף מסביב פשוט היה מהמם !
העלייה והירידה מהבמה זכורה לי לרעה משום שנפצעתי פעמיים בפחות משעה של צעידה ...
בתמונה: סימו"ש על במת תמנע
לאחר הירידה היתה לנו אופציה ולהמשיך לכיוון עמודי שלמה, אך וויתרנו עליה (עד היום אני מתחרט על כך).
ש"י המשיך והגיע עד ל- אגם נחושתן - גן עדן עלי אדמות (או לפחות כך הרגשנו לאחר 3 שבועות במדבר).
עשינו במקום עצירת צהריים מאוד ארוכה ועל הדרך חיסלנו ארוחת שחיתות במסעדה שבמקום.
במחיר של 119 ש"ח ל- 5 מטיילים רעבתניים, זה היה שווה כל אגורה.
בתמונה: אגם נחושתן
ליד האגם כתוב: "הרחצה באגם אסורה". נראה לי שהיינו צריכים להקשיב לשלט הזה ...
לפחות מצאנו במקום מקלחות והורדנו מגופינו את הלכלוך והזוהמה (מעניין איך דגים חיים שם ?)
אגם נחושתן הוא אחלה מקום לעשות בו חניית לילה או חניית ביניים כמו שעשינו. יש במקום נק' מילוי מים, אפשרות לעשות מקלחת חמה עם אופציה לכביסה. כמו כן המסעדה במקום מאוד עזרה למילוי מצברים וכן הקיוסק עם הגלידה הקרררה - רק תרמו להרגשה הכללית הטובה.
כאשר השמש החלה לשקוע, התחלנו להתארגן ויצאנו לכיוון נק' הסיום בחניון הלילה בנחל רחם/עתק.
ההליכה היתה אומנם קצרה, אך תוואי השטח מאוד הפך את הסיטואציה לבלתי נסבלת.
תחושת שקיעת הנעל בחלוקים החלקלקים, בתוספת אווירת סוף הטיול - לא עזרו לנו להתקדם כראוי.
אני ואסף אספנו קרשים שמצאנו בשטח ובחניון הלילה יכולנו לעשות מדורה חמימה, לנוכח הרוחות הקרירות שנשבו והיכו בנו בחוזקה וללא רחמים.
אני ואליסיה מצאנו מחסה מתחת לצלע של הר, ובתוספת המחסה של האוהל של הבנים יכולנו לישון בביטחה.
ארוחת הערב כללה בעיקר נשנושים ואסף נאלץ להיסחב עוד יום עם שקית האורז (הדיי מאוס).
סוף יום 46 !
מבחר תמונות מיום 46:
בתמונה: הטיפוס אל במת תמנע
בתמונה: אבן חול צבעונית באגם נחושתן
בתמונה: בדרך לחניון הלילה
חבורת הבנים מאוד הצטערה על כך שלילה שני ברציפות הם נאלצים לישון מחוץ לאוהל ולסבול את נחת זרוען של היתושות ומשב הרוח הקרירה שהיכתה ללא רחמים בפניהם.
אני ואליסיה, שועלי טיולים שכבר עבר עלינו הרבה - לנו זה היה עוד לילה בדרך ולא ממש הפריע.
התחלנו את היום ממרכז המבקרים וצעדנו בנחל שהכיל עשרות מיצגים ושלטי מידע. הלחות בתוך הקניון מאוד הורגשה ואנו עוד לא טיפסנו את המעלה המפורסם לבמת תמנע ...
לאחר עלייה מעיקה ומאוד לחה, הגענו לתצפית מרהיבה על במת תמנע והנוף מסביב פשוט היה מהמם !
העלייה והירידה מהבמה זכורה לי לרעה משום שנפצעתי פעמיים בפחות משעה של צעידה ...
לאחר הירידה היתה לנו אופציה ולהמשיך לכיוון עמודי שלמה, אך וויתרנו עליה (עד היום אני מתחרט על כך).
ש"י המשיך והגיע עד ל- אגם נחושתן - גן עדן עלי אדמות (או לפחות כך הרגשנו לאחר 3 שבועות במדבר).
עשינו במקום עצירת צהריים מאוד ארוכה ועל הדרך חיסלנו ארוחת שחיתות במסעדה שבמקום.
במחיר של 119 ש"ח ל- 5 מטיילים רעבתניים, זה היה שווה כל אגורה.
ליד האגם כתוב: "הרחצה באגם אסורה". נראה לי שהיינו צריכים להקשיב לשלט הזה ...
לפחות מצאנו במקום מקלחות והורדנו מגופינו את הלכלוך והזוהמה (מעניין איך דגים חיים שם ?)
אגם נחושתן הוא אחלה מקום לעשות בו חניית לילה או חניית ביניים כמו שעשינו. יש במקום נק' מילוי מים, אפשרות לעשות מקלחת חמה עם אופציה לכביסה. כמו כן המסעדה במקום מאוד עזרה למילוי מצברים וכן הקיוסק עם הגלידה הקרררה - רק תרמו להרגשה הכללית הטובה.
כאשר השמש החלה לשקוע, התחלנו להתארגן ויצאנו לכיוון נק' הסיום בחניון הלילה בנחל רחם/עתק.
ההליכה היתה אומנם קצרה, אך תוואי השטח מאוד הפך את הסיטואציה לבלתי נסבלת.
תחושת שקיעת הנעל בחלוקים החלקלקים, בתוספת אווירת סוף הטיול - לא עזרו לנו להתקדם כראוי.
אני ואסף אספנו קרשים שמצאנו בשטח ובחניון הלילה יכולנו לעשות מדורה חמימה, לנוכח הרוחות הקרירות שנשבו והיכו בנו בחוזקה וללא רחמים.
אני ואליסיה מצאנו מחסה מתחת לצלע של הר, ובתוספת המחסה של האוהל של הבנים יכולנו לישון בביטחה.
ארוחת הערב כללה בעיקר נשנושים ואסף נאלץ להיסחב עוד יום עם שקית האורז (הדיי מאוס).
סוף יום 46 !
מבחר תמונות מיום 46:
בתמונה: אבן חול צבעונית באגם נחושתן
בתמונה: בדרך לחניון הלילה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה