מלכוד 22 !
מצד אחד, ביום זה היינו אמורים לצעוד רק חצי יום, מפאת המרחק הקצר עד לחניון הלילה בעין עקב תחתון, ורצינו לצאת כמה שיותר מאוחר ולישון כמו מלכים.
מצד שני לצאת מאוחר, משמע להתאמץ יותר ולצעוד בשיא החום.
ובכן, מה עושים ... ?
בסופו של דבר בחרנו לישון עוד קצת, להתארגן בעצלתיים ולצעוד בשעות החום.
זמן ההתארגנות הרב - איפשר לי להתחמם מעט לאחר הלילה הקפוא. הדלקתי מדורה (שהיתה יותר עשן מאש) וניקיתי את הבגדים ושק השינה שצברו לכלוך רב עקב הטל של הלילה והימצאותנו על אדמת "אבק" (פאודר בלעז).
אחרי כוס תה מתוק ופרוסת שוקולד התארגנו ויצאנו לדרכנו, כאשר האוויר החם של המדבר כבר נשב בפנינו.
צעדנו ופגשנו בדרך מס' קב' של תרמילאים שהגיעו מהדרום. הם סיפרו לנו שהם הגיעו מחניון עין עקב ומתכננים לטפס את כל הכרבולת באותו יום צעידה. אני אמרתי להם בהצלחה כי בהחלט הם יזדקקו לה, משום שלדחוס יום וחצי ליום אחד זה מילא, אבל מז"א של היום היה הרבה יותר חמים מאשר אתמול. לשיקול דעתם !
את עצירת הפסקת ה- 10 עשינו ממש באלתור משום שלא היתה נק' צל זמינה במישור השטוח.
לקחנו מספר מגבות, "שאל" (כיסוי מבד שאסף הביא מהודו) ואלתרנו מחסה מפני השמש. מאוד נחמד האלתור אני חייב לציין.
משם המשכנו לאורך נחל ובקעת צין עד לחניון לילה למרגלות חוד עקב.
דולב ומאור צעדו לכיוון מדרשת בן גוריון ואמרו לנו כשחזרו, שזוהי חתיכת סטייה ומאוד אבל מאוד לא כדאי לסטות לשם.
כל היתר נשארנו בחניון הלילה ואלתרנו מחסה מפני השמש הקופחת.
מרוב שיעמום, אני התחלתי לחפש אוצרות הקבורים באדמה, ולמרבה ההפתעה - מצאתי כמה הטמנות שאנשים שמו שם.
אני לא גשש מלידה, אבל אני חייב לומר שאם אני מצאתי בקלות יחסית הטמנות של אנשים אחרים, גם בדואי מיומן שזהו עיסוקו בחיים - יכול בקלות רבה לשדוד את ההטמנות של המטיילים הלא אחראיים שעתידים להגיע לכאן ולגלות שאופס ... היכן ההטמנה היקרה שלי ?
בהמשך פגשנו מס' מטיילי אקסטרים (אבל בצורה הרעה של המילה) - אשר חשבו לטייל 14 ק"מ בשיא החום של המדבר, כאשר ברשות כ"א רק 1.5 ליטר של מים וללא ציוד מתאים. פשוט מטורפים !
זוג מטיילים אחרים שהגיע בהמשך עשה איתנו טרייד. אנו נתנו להם אורז ובתמורה קיבלנו שקית פסטה ומספר שימורי טונה. מי אמר שאי אפשר לעשות עסקים במדבר ?
לקראת הערב, אני ואסף ליקטנו זרדים למדורה שעשינו בלילה. בהמשך דולב ומאור הגיע עם המים שמילאו במדרשה.
הם סיפרו שיש חדר שביל במדרשה ורק בשבילו היה שווה לעשות את הסטייה של ה- 7 ק"מ.
הלילה היה מאוד נעים לעומת הלילה הקודם. אומנם לא היה טל, אך סופות חול חזקות הפריעו לאלו שלא ישנו באוהל ...
סוף יום 34 !
מבחר תמונות מיום 34:
בתמונה: פיצול שבילים עצבני
בתמונה: תופסים טרמפים באמצע המדבר
מצד אחד, ביום זה היינו אמורים לצעוד רק חצי יום, מפאת המרחק הקצר עד לחניון הלילה בעין עקב תחתון, ורצינו לצאת כמה שיותר מאוחר ולישון כמו מלכים.
מצד שני לצאת מאוחר, משמע להתאמץ יותר ולצעוד בשיא החום.
ובכן, מה עושים ... ?
בסופו של דבר בחרנו לישון עוד קצת, להתארגן בעצלתיים ולצעוד בשעות החום.
זמן ההתארגנות הרב - איפשר לי להתחמם מעט לאחר הלילה הקפוא. הדלקתי מדורה (שהיתה יותר עשן מאש) וניקיתי את הבגדים ושק השינה שצברו לכלוך רב עקב הטל של הלילה והימצאותנו על אדמת "אבק" (פאודר בלעז).
אחרי כוס תה מתוק ופרוסת שוקולד התארגנו ויצאנו לדרכנו, כאשר האוויר החם של המדבר כבר נשב בפנינו.
צעדנו ופגשנו בדרך מס' קב' של תרמילאים שהגיעו מהדרום. הם סיפרו לנו שהם הגיעו מחניון עין עקב ומתכננים לטפס את כל הכרבולת באותו יום צעידה. אני אמרתי להם בהצלחה כי בהחלט הם יזדקקו לה, משום שלדחוס יום וחצי ליום אחד זה מילא, אבל מז"א של היום היה הרבה יותר חמים מאשר אתמול. לשיקול דעתם !
את עצירת הפסקת ה- 10 עשינו ממש באלתור משום שלא היתה נק' צל זמינה במישור השטוח.
לקחנו מספר מגבות, "שאל" (כיסוי מבד שאסף הביא מהודו) ואלתרנו מחסה מפני השמש. מאוד נחמד האלתור אני חייב לציין.
משם המשכנו לאורך נחל ובקעת צין עד לחניון לילה למרגלות חוד עקב.
דולב ומאור צעדו לכיוון מדרשת בן גוריון ואמרו לנו כשחזרו, שזוהי חתיכת סטייה ומאוד אבל מאוד לא כדאי לסטות לשם.
כל היתר נשארנו בחניון הלילה ואלתרנו מחסה מפני השמש הקופחת.
מרוב שיעמום, אני התחלתי לחפש אוצרות הקבורים באדמה, ולמרבה ההפתעה - מצאתי כמה הטמנות שאנשים שמו שם.
אני לא גשש מלידה, אבל אני חייב לומר שאם אני מצאתי בקלות יחסית הטמנות של אנשים אחרים, גם בדואי מיומן שזהו עיסוקו בחיים - יכול בקלות רבה לשדוד את ההטמנות של המטיילים הלא אחראיים שעתידים להגיע לכאן ולגלות שאופס ... היכן ההטמנה היקרה שלי ?
בהמשך פגשנו מס' מטיילי אקסטרים (אבל בצורה הרעה של המילה) - אשר חשבו לטייל 14 ק"מ בשיא החום של המדבר, כאשר ברשות כ"א רק 1.5 ליטר של מים וללא ציוד מתאים. פשוט מטורפים !
זוג מטיילים אחרים שהגיע בהמשך עשה איתנו טרייד. אנו נתנו להם אורז ובתמורה קיבלנו שקית פסטה ומספר שימורי טונה. מי אמר שאי אפשר לעשות עסקים במדבר ?
לקראת הערב, אני ואסף ליקטנו זרדים למדורה שעשינו בלילה. בהמשך דולב ומאור הגיע עם המים שמילאו במדרשה.
הם סיפרו שיש חדר שביל במדרשה ורק בשבילו היה שווה לעשות את הסטייה של ה- 7 ק"מ.
הלילה היה מאוד נעים לעומת הלילה הקודם. אומנם לא היה טל, אך סופות חול חזקות הפריעו לאלו שלא ישנו באוהל ...
סוף יום 34 !
מבחר תמונות מיום 34:
בתמונה: תופסים טרמפים באמצע המדבר
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה