מאוד סבבה לישון למעלה מ- 10 שעות רצוף בלי לשים לב לכל הרעשים שיש בסביבה.
את ארוחת הבוקר העברתי בבית הקפה שבמתחם ה- 101. הבחור שעבד שם סידר לי קומבינה וקיבלתי את הארוחה בהנחה ...
לאחר קריאת עיתוני הסופ"ש ואכילה לשובע, יצאתי "כמו חדש" איך שכולם אומרים.
שמתי לב שהאירוח בחינם אצל כושי לווה בתוכו מעין מלכודת דבש:
אומנם אתה לא משלם על הלינה במתחם, אבל אתה "נשדד" כהוגן ככל שאתה נשאר יותר ויותר זמן במקום.
המחירים של המעדנייה היו מרקיעים שחקים וביום אחד שאני כבר פה - הוצאתי סכום נכבד שהייתי רגיל להוציא בשבוע שלם בדרכים
אליסיה ודולב תפסו טרמפ לאחד היישובים בסביבה וקנו לנו ציוד להמשך הטיול. עדיף לסחוב על הגב עוד 2-3 ק"ג עודפים ולהתפנק בארוחות על-פני לגווע ברעב !
התחלנו כבר להרגיש את הסוף !!!
את הסופ"ש הבא אנו אמורים כבר להעביר באילת ... איזה כיף !
בהמשך היום קפצנו יחד עם יתר העובדים (שלא עשו משמרת) לבריכה שבמקום וזה היה הדבר היחידי שהיה טוב במקום הזה.
לסיכומו של עניין:
במקום יש עובדים כאלו סטלנים ששכמעט כולם מעשנים סמים, סיגריות, שותים אלכוהול ודופקים באנג !
קשה מאוד לשמור על שפיות במקום הזה, ואחד העובדים החדשים שהחל באותו השבוע לעבוד במקום - חווה זאת על בשרו. מצד אחד הוא רצה לתפוס ראש כמו יתר חבריו לעבודה, אך מצד שני הוא לא רצה לחזור להתמכרות לניקוטין ... התלבטות מעניינת ...
כל יתר האנשים שהיו שם היו צעירים ב- 10 שנים לפחות ממנו והרגשתי שממש מקומו לא עם אותם חיות אדם.
היתה במקום עוד בחורה בשם מור (שדפקה נפקדות מהצבא). היא היתה מאוד מוזרה וכל הזמן שלחה הודעת SMS לרלי אשר ישבה מטר ממנה. מה נסגר איתה ? היא לא יכולה להגיד לה מה היא רוצה, היא מטר ממנה יושבת ....
בערב עשינו משחק TEXAS וכבר על הסיבוב הראשון הצלחתי להעיף 2 מהמרים כבדים.
בסופו של דבר יצא לי להגיע למקום ה- 2 המכובד, אבל מי סופר, זה לא היה על כסף ...
סוף יום 43 !
מבחר תמונות מיום 43:
בתמונה: נחש פיתון
בתמונה: שקיעה באופק
בתמונה: חמור חמוד
את ארוחת הבוקר העברתי בבית הקפה שבמתחם ה- 101. הבחור שעבד שם סידר לי קומבינה וקיבלתי את הארוחה בהנחה ...
לאחר קריאת עיתוני הסופ"ש ואכילה לשובע, יצאתי "כמו חדש" איך שכולם אומרים.
שמתי לב שהאירוח בחינם אצל כושי לווה בתוכו מעין מלכודת דבש:
אומנם אתה לא משלם על הלינה במתחם, אבל אתה "נשדד" כהוגן ככל שאתה נשאר יותר ויותר זמן במקום.
המחירים של המעדנייה היו מרקיעים שחקים וביום אחד שאני כבר פה - הוצאתי סכום נכבד שהייתי רגיל להוציא בשבוע שלם בדרכים
אליסיה ודולב תפסו טרמפ לאחד היישובים בסביבה וקנו לנו ציוד להמשך הטיול. עדיף לסחוב על הגב עוד 2-3 ק"ג עודפים ולהתפנק בארוחות על-פני לגווע ברעב !
התחלנו כבר להרגיש את הסוף !!!
את הסופ"ש הבא אנו אמורים כבר להעביר באילת ... איזה כיף !
בהמשך היום קפצנו יחד עם יתר העובדים (שלא עשו משמרת) לבריכה שבמקום וזה היה הדבר היחידי שהיה טוב במקום הזה.
לסיכומו של עניין:
במקום יש עובדים כאלו סטלנים ששכמעט כולם מעשנים סמים, סיגריות, שותים אלכוהול ודופקים באנג !
קשה מאוד לשמור על שפיות במקום הזה, ואחד העובדים החדשים שהחל באותו השבוע לעבוד במקום - חווה זאת על בשרו. מצד אחד הוא רצה לתפוס ראש כמו יתר חבריו לעבודה, אך מצד שני הוא לא רצה לחזור להתמכרות לניקוטין ... התלבטות מעניינת ...
כל יתר האנשים שהיו שם היו צעירים ב- 10 שנים לפחות ממנו והרגשתי שממש מקומו לא עם אותם חיות אדם.
היתה במקום עוד בחורה בשם מור (שדפקה נפקדות מהצבא). היא היתה מאוד מוזרה וכל הזמן שלחה הודעת SMS לרלי אשר ישבה מטר ממנה. מה נסגר איתה ? היא לא יכולה להגיד לה מה היא רוצה, היא מטר ממנה יושבת ....
בערב עשינו משחק TEXAS וכבר על הסיבוב הראשון הצלחתי להעיף 2 מהמרים כבדים.
בסופו של דבר יצא לי להגיע למקום ה- 2 המכובד, אבל מי סופר, זה לא היה על כסף ...
סוף יום 43 !
מבחר תמונות מיום 43:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה